למדינת ישראל יש אינטרס ברור שהעובדים ייהנו מהזכויות שלהם, כלומר, שהמעסיקים יעבדו על פי חוק ולא יפגעו בזכויות של העובדים. האינטרס נובע מסיבה מאוד פשוטה, אם הזכויות של העובדים יינזקו, הם לא ייהנו מהשכר המובטח להם, זה יפגע בהם כלכלית, יפגע במשק, סביר להניח שזה גם יכול להוביל למצב שביתות, ובכלל באופן כללי, למדינת חוק יש אינטרס שהחוקים שלה ימולאו ואנשים יקבלו את הזכויות שמגיעות להם על פי חוק.
זו אחת הסיבות מדוע המדינה מכשירה בודקי שכר מוסמכים מטעם משרד העבודה. בעבר היא ביצעה זאת תחת משרד הכלכלה, היום זה נמצאת משרד העבודה, אך בעיקרון למדינה יש אינטרס, כאמור, שחברות ועסקים בסדרי גודל שונים, יעסיקו בודקי שכר שיהיו אחראים לוודא שהעובדים יקבלו את מה שהובטח להם, ייהנו מתלוש משכורת ברור ומפורט, ובמילים אחרות, שלא תהיה שום בעיה בין העובדים למעסיקים בהיבט זה. אם תהיה בעיה, בסופו של דבר, זה עלול להתגלגל אל מוסדות המדינה.
על פי חוק, רק אנשים העוסקים באופן ישיר בדיני עבודה, דיני שכר, יכולים לעסוק בתחום. לכן, מדובר בעורכי דין, רואי חשבון, חשבים, מבקרי פנים, יועצי מס וכלכלנים. כל אלה יכולים לעבור קורס ולקבל רישיון בודק שכר מוסמך מטעם משרד העבודה.
מי הם בודקי שכר
כאמור, רק מי שסיים לימודים בתחומים שציינו ויש להם ידע וניסיון בכל מה שקשור לדיני עבודה בכלל ודיני שכר בפרט, יכולים להיות בודקי שכר מוסמכים. לשם כך, אליהם לעבור קורס שנמשך קרוב ל-150 שעות, כל זאת, מתוך התחשבות בניסיון שעומד לרשותם, ובסיומו הם יצטרכו לעמוד במבחנים מסוימים. במידה ויצליחו, אז יוכלו לעבוד בתחום.
בודקי שכר הם אנשים חיצוניים שנשכרים על מנת לבחון את תלושי השכר של עובדי קבלן, מתוך כוונה למנוע מצב שהחברות פוגעות בזכויות שלהם. כמובן שכל חברה יכולה להעסיק בודק שכר מטעמה, אך מי שאמור לבצע את כל הבדיקות ולספק דוחות, הוא בודק חיצוני שלא קשור למזמין העבודה או לחברת הקבלן עצמה.
כאמור, בודקי שכר לא אמורים להיות נאמנים למזמין העבודה או לחברת הקבלן, אלא הם אמורים לשמור על אינטגריטי מקצועי ולהיות נאמנים לחוק. במילים אחרות, להיות נאמנים לצרכים של העובדים אשר עליהם הם אמורים להגן מפני חברות הקבלן או מפני מזמין העבודה אצלם הם עובדים. מה שאומר, שעליהם לוודא שכל עובד מקבל את מה שמגיע לו בצורה מלאה והמעסיק איננו פוגע בשכר, איננו פוגע בזכויות שלו וכמובן מספק לו תלוש משכורת שקוף וברור.